פסק-דין בתיק עת"מ 50650-02-12

1.            עתירה כנגד החלטות המשיבים מיום 15.1.2012 ומיום 2.2.2012, לפיהם נדחתה בקשתו של העותר להיבדק בארה"ב, מקום מושבו הקבוע, ע"י מהנדס רכב מטעם המשיבה 1 (להלן: " המשיבה"), לצורך בדיקת התאמתו לסוג הרכב הרפואי המבוקש על ידו, שתואם לשיטתו את מגבלותיו הגופניות. עמדת המשיבה היתה כי עליו להבדק בארץ.

2.            רקע עובדתי :

העותר מוכר ע"י המשיבה כנכה צה"ל בשיעור של 68% בגין מספר לקויות בריאותיות. לפי נוהל הוראת אגף השיקום מס' 56.02 מיום 1.1.03 (נספח א' לתשובת המשיבים לעתירה, להלן: " הנוהל") זכאי כל נכה המוכר ע"י המשיבה למימון רובו של רכב רפואי. המימון ניתן לדגמים מסויימים שנקבעו בנהלי המשיבה לפי מספר קטגוריות של נפח מנוע (להלן: " הדגם היציג"). הדגם היציג לו היה זכאי העותר לפי הנוהל היה רכב מסוג טויוטה קורולה טרה קלאס בנפח מנוע של 1,600 סמ"ק.

העותר ביקש לרכוש לעצמו דגם שונה, היקר יותר מהדגם היציג שנקבע בנהלי המשיבה. הוא קיבל אישור לרכב יקר יותר מהדגם היציג, מוועדת החריגים של המשיבה להתאמת רכב רפואי (להלן: " ועדת חריגים" או " הועדה"). הוועדה מורכבת: רופא תעסוקתי, מרפאה בעיסוק ומהנדס רכב. הדגם החריג שאושר לעותר ביום 9.4.08 היה רכב מסוג טויוטה ראב, 4 בנפח 2,000 סמ"ק במחיר של 206,000 ש"ח      (להלן: " הרכב שאושר").

ביום 1.7.2011 העתיק העותר את מקום מגוריו לארה"ב. העותר ביקש להחליף את רכבו, בטענה שהרכב שאושר לו, אשר אמנם קיים בארה"ב, אינו מתאים יותר למימדי גופו שגדלו, והרכב המבוקש על ידו - אינו קיים בארץ. לפיכך ביקש העותר מהמשיבה כי תערוך לו בדיקה של מהנדס רכב מטעמה במקום מושבו הקבוע בארה"ב.      במסגרת בדיקה כזו בוחן המהנדס כניסה ויציאה של הנכה ממספר דגמי רכב, ובהתאם לכך ממליץ מהו הדגם שמתאים לו. המשיבה סירבה לבצע את הבדיקה בארה"ב בנימוק שלפי נהליה, הבדיקה של מהנדס הרכב מתבצעת בישראל בלבד, ובטרם הבדיקה העותר צריך להתייצב לפני ועדת החריגים אשר מתכנסת בארץ בלבד לדון בבקשתו. המשיבה אף סירבה לממן לעותר את הוצאות הטיסה לישראל ובחזרה לצורך התייצבות לבדיקה לפני ועדת החריגים. העותר טען כי בכך הוא מופלה לרעה יחסית לשאר נכי צה"ל המתגוררים בארץ, דבר שנאסר לטענתו לאור פסיקת ביהמ"ש בעע"מ 4515/08 מדינת ישראל ואח' נ' יוסף נאמן (לא פורסם) (להלן: " פס"ד נאמן").

דיון

פס"ד נאמן

3.            אינני מקבלת את טענת העותר כי החלטות המשיבה נוגדות את קביעות כב' ביהמ"ש העליון בפס"ד נאמן. הלכת נאמן אוסרת אפליה בין נכה הגר בארץ לנכה הגר בחו"ל ככל שהיא נוגעת לעצם הזכאות למימון רכב. פסה"ד אינו עוסק כלל במימוש הזכאות, כגון במקום ביצוע בדיקת התאמת הרכב הרפואי לנכה ע"י ועדת החריגים, בדיקת מהנדס רכב וכדומה. כיום הן הנכים הגרים בארץ והן הנכים הגרים בחו"ל נבדקים ע"י המשיבה בארץ. לפי פס"ד נאמן על המשיבה לקבוע הנחיות חדשות (נוהל) ביחס לזכאות לרכב לנכים תושבי חו"ל. עוד צויין בפס"ד זה כי אין מתחייבת קביעה כי כל נכה זכאי בהכרח לרכב במדינה בה הוא מתגורר, אלא רק שעל המשיבה לגבש תוכנית חדשה שלא תהיה בה הפלייה בשל מגורי הנכה בחו"ל. כך קובע כב' השופט ג'ובראן בפס"ד נאמן:

"כאמור לעיל, משמקבלים אנו כי אמת המידה הראויה הינה השימוש ברכב ולא המדינה בה יעשה שימוש זה - קביעה אשר "באמצעותה" יש בידינו לדחות את תביעתו של המשיב לזכאות לרכב בתקופה בה מצוי הוא בישראל, מאליה מתבקשת הקביעה כי יש להכיר בזכאות העקרונית לרכב רפואי במדינה בה אין כל מניעה הנכה יעשה בו שימוש. מכך אמנם אין מתחייבת קביעה לפיה הזכאות לרכב תחול בהכרח במדינה בה מתגורר הנכה מרבית השנה, אך יש בכך כדי להטיל על המדינה חובה לגיבושה של תוכנית חדשה אשר לא יהיה בה משום אפלייתם של נכים בשל מדינת מגוריהם" (ההדגשה שלי, י"ש). (סעיף 4 לחווה"ד).

עוד נקבע בפס"ד נאמן כי הפרטים והתנאים שעל פיהם יוכל הנכה המתגורר בחו"ל לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי בחו"ל ייקבעו ע"י המשיבה ולפי שיקול דעתה:

"על המדינה מוטלת החובה להשוות את תנאי הסיוע בקבלת רכב רפואי לשתי האוכלוסיות. הדרך המדויקת שבה הדבר ייעשה, תנאיה, כלליה ואופני היישום שלה, נתונים לשיקול דעתה של המדינה".

(סע' 32 לחוות דעתה של כב' השופטת עדנה ארבל)

אומנם היה על המשיבה לגבש את הנוהל כעבור שנה מפרסום פס"ד נאמן, ולטענתה היא עסוקה כעת בישורת האחרונה של עיצוב הנוהל לפני פרסומו הקרוב, אך בינתיים התנהלותה כלפי הנכים המתגוררים בחו"ל ובכללם העותר היא בהתאם לנוהל הקיים, כך שמוחלים על תושבי חוץ אותם כללים שחלים על תושבי הארץ. בכך אינני מוצאת להתערב בשלב זה. עם זאת, יש לחזור ולזרז את המשיבה לסיים פרסומו של הנוהל בעניין נכים המתגוררים בחו"ל, באופן שמצבם יהיה ברור והם ידעו כיצד עליהם להתנהל למימוש זכויותיהם.

סבירותה של החלטת המשיבה לגופה

4.            לעת הזאת, לא מצאתי להתערב בהחלטת המשיבה הקובעת כי על העותר לעבור את הבדיקה ע"י מהנדס רכב בארץ.

בעניינינו העותר מבקש רכב חריג, מעבר לרכב היציג לו הוא זכאי לפי נהלי המשיבה. לפיכך עליו לעמוד בדרישות לפי הנוהל של וועדת החריגים ולעבור את בחינת הוועדה בארץ. מבחינה זו העתירה מוקדמת, שכן טרם ניתן ע"י המשיבה אישור עקרוני לדגם רכב חריג שונה מזה שכבר אושר לו. כמו כן, העותר לא הוכיח שאין בארץ דגם מתאים מבחינת אפשרות העותר לצאת ממנו ולהיכנס לתוכו מלבד הדגם אותו הוא מבקש לאשר לו, הקיים לטענתו, רק בארה"ב. ההבדל שנוצר במקרים חריגים בין תושבי ישראל לתושבי ארה"ב נובע משונות רלוונטית, דהיינו מקום מושב המשיבה בישראל, אולם הנכים עצמם, הן תושבי ישראל והן תושבי חוץ נדרשים לבצע את הבדיקה בישראל -  מקום מושב המשיבה שהיא רשות ציבורית ישראלית. לפיכך, לא מצאתי פגיעה בעקרון השיוויון בחיוב העותר להיבדק בארץ.

זאת ועוד, בדיקה בפני הוועדה בישראל, כבקשתו של העותר, יכולה להביא למסקנות שונות. קיימת אפשרות שהוועדה תקבע, בהתאם לחוות הדעת הרפואית של הרופא מטעמה, כי מצבו הרפואי של העותר ומימדי גופו, לא השתנו באופן כה משמעותי, שמונע מהעותר מלהשתמש באותו סוג רכב שעד כה אושר לו.

הן בהחלטת המשיבה מיום 2.2.2011 והן בסיכומיה נאמר, כי הבדיקה בארץ תיעשה בהתאם לדגמים שקיימים בארץ מושבו של העותר (ארה"ב). גם אם הדבר ייעשה בהתאם לדגמים הדומים לדגם שהעותר רוצה לרכוש, אין בכך כדי לחרוג ממתחם הסבירות. יתרה מכך, היעתרות לדרישותיו של העותר יש בה אף משום אפליה לטובה של העותר ביחס לנכים אחרים. גם נכים תושבי הארץ לא זוכים למימון כל רכב אותו הם דורשים ואילו הענות לעתירה משמעותה כי יש לכפות על המשיבה לממן עבורו רכב לפי דרישתו ובחירתו. לפיכך, לא מצאתי בהחלטות המשיבה חריגה מסבירות או מהמידתיות.

5.            העותר טוען כי לפי סע' 58 לנוהל, עליו להיבדק קודם כל ע"י מהנדס רכב של המשיבה, אשר ממליץ על דגם הרכב שמתאים לעותר, ורק לאחר מכן הוועדה דנה באישור המלצת מהנדס הרכב. לטענתו, המשיבה דחתה את בקשתו להיבדק ע"י מהנדס רכב, מהטעם שלפי נהליה, על מנת לקבל את אישורה למימון רכב רפואי חריג, היה עליו לעבור קודם לכן בדיקה של וועדה, אשר מתכנסת רק פעם בחודש, ומועד כינוסה הקרוב היה ביום 28.12.2011. העותר טען כי התנהלות זו של הוועדה נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לנוהל, וללא בסיס כתוב אחר. הנוהל שאליו הפנה העותר הוא מיום 1.1.2003, כאשר המשיבה צירפה לכתב תשובתה (נספח 21) נוהל מעודכן יותר, מיום 6.10.2011, שכותרתו " נוהל עבודה - התאמת רכב רפואי". לפי נוהל זה קודם מתבצעת בדיקה של הועדה להתאמת רכב רפואי, לאחר מכן בדיקת מהנדס רכב, ורק לאחר מכן מתבצעת בדיקה של ועדת חריגים.